המזרח התיכון להשכרת רכב בע"מ נ' תחנת משטרה מג"ב חקירות עוטף ירושלים ואח'

פסק דין

רכב התובעת, שהושכר לצד ג', ניזוק כאשר חבלן משטרה ביקש לבדוק את הרכב ולצורך הבדיקה שבר את שימשת הנהג ואת מנעול מכסה המנוע. התובעת תובעת את הנזקים שנגרמו לרכבה כתוצאה מפעולות החבלן. הנתבעים טוענים כי הם פעלו נכון בנסיבות שנוצרו לאחר שהיה קיים חשד שברכב הוסעו שוהים בלתי חוקיים. לטענת הנתבעים, הנהג ברכב ברח עם המפתחות, כאשר ראה את המחסום שנועד למניעת הסעת שב"ח לתחום ישראל. כיון שברכב נעברה עבירה היה צריך לבדוק האם הוא לא מהווה סכנה ולצורך כך ביצע החבלן את הנזק המזערי האפשרי, לכן אין לחייב את הנתבעים. הנתבעים טענו עוד כי התובעת התרשלה כאשר לא ציינה את פרטיו המלאים של שוכר הרכב דבר שמנע בירור ראייתי לגבי מצב הרכב לפני בדיקתו על ידי החבלן. הנתבעים טענו עוד כי הנזק נגרם בשל התנהגותו של אותו שוכר רכב שברח עם המפתחות לאחר שבוצעה ברכב עבירה של הסעת שב"ח.

בהמלצתי הצדדים סיכמו טענותיהם, לפי כתבי הטענות מבלי לשמוע עדויות. התובעת עומדת על טענתה לפיה הנתבעים התרשלו בכך שביצעו את הבדיקה כאשר לא היה חשד סביר שהרכב ממולכד. כן טענה התובעת כי החבלן פעל בחוסר סבירות כאשר שבר את החלון והמנעול בעוד הוא היה יכול לפתוח את מכסה המנוע מתוך הרכב.

הנתבעת חזרה על טענותיה לפיהן התנהגות החבלן היתה סבירה, הוא פעל לפי סמכותו שבחוק וגרם את הנזק המינימלי לרכב. לדבריהם, לא ניתן לפתוח את מכסה תא המנוע אלא בפריצת המנעול שלו. כמו"כ חזרו הנתבעים על טענות האשם התורם של התובעת בכך שלא מילאה פרטים מלאים של השוכר.

עיינתי בטענות הצדדים ובאתי למסקנה כי אין מקום לחייב את הנתבעים בתשלום כלשהו לתובעת. אמנם נכון הוא שפעולת החבלן המשטרתי היא זו אשר גרמה את הנזקים לרכב התובעת ואולם הנתבעים פעלו בסבירות תוך גרימת הנזק המינימלי האפשרי לרכב התובעת בנסיבות שנוצרו.

מתוך כתבי הטענות עולה כי כאשר הרכב הגיע בסמוך למחסום והבחין במחסום, נהגו הסתובב והחל בורח לכיוון הכפר אזעים. לאחר מרדף נתפס הרכב אך הנהג הספיק לברוח עם מפתחות הרכב. מדובר אפוא בחשד סביר לביצוע עבירה ביטחונית של הסעת שב"ח ברכב ומשכך, מתבקש לבדוק שברכב לא הושארו אמצעי חבלה כאלה או אחרים. החבלן הסביר כי הגיע לרכב ונקט בפעולות המינימלית המאפשרות לו בדיקת הרכב, כולל החללים המכוסים שבו. פעולות אילו נעשו והם הפעולות שגרמו לנזקים הנתבעים. מאחר וכך לא ניתן למצוא רשלנות כלשהי במעשי הנתבעים ולכן גם אין מקום לחייב את הנתבעים בתשלום הנזקים. אמנם דחית התביעה משמעותה שרכב התובעת ניזוק על ידי הנתבעים והיא לא מקבלת מהם פיצוי על כך, אך אין משמעותו בהכרח שהתובעת היא זו שתישא בסופו של דבר בעלות הנזקים. התובעת יכולה לתבוע את מי ששכר ממנה את הרכב ואיפשר עשיית שימוש בו לביצוע עבירה (הסעת שב"ח) אשר כתוצאה ממנה נגרמו הנזקים לרכב התובעת.

התובעת טענה כי כיון ששמה הופיעה על הרכב ניתן היה להתקשר אליה בבקשה שתפתח את הרכב מבלי שיהיה צורך לפרוץ אליו ואולם פעולה של בדיקת הרכב מחשש שמא מצויים בו חומרי נפץ צריכה להיעשות במהירות ולכן אין לראות באי התקשרות רשלנות המצדיקה מתן פיצוי.

התוצאה היא איפוא שהתביעה נדחית ובשל הנסיבות בהן ניזוק רכב התובעת ללא אשמתה (אף שאין היא זכאית לפיצוי על כך מהנתבעים) אינני עושה צו להוצאות.

המזכירות תשלח את פסק הדין לב"כ הצדדים .

ניתן היום, ו' חשון תשע"א, 14 אוקטובר 2010, בהעדר הצדדים.

קלדנית: כרמלה עובדיה התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: